ספרות ילדות

פסח מגיע ואני ככה חושבת על החברה שלנו ועל נשים בתוכה. יש לי מחשבות רבות על זה, אמנם לא מקוריות, אז חשבתי לשתף אתכן. לחלקכן מה שאני כותבת הוא מובן מאליו (אני מקווה):

לא יודעת כמה את קוראת על פמיניזם וכל זה, אבל יש דברים ממש מקוממים שמאוד קשה לי אתם במיוחד עכשיו כשאני מנסה לחנך בת (אבל זה נכון גם לי כמורה). אנחנו (המשפחה, הצוות החינוכי, הטלוויזיה והאינטרנט) מחנכים אותן לכניעות, רפיסות ופחיתות-אינטליגנציה ברמות שונות, כמובן לא בצורה מודעת ורצונית. ברור שאנחנו, לפחות אני ואת/ה, רוצים משהו אחר. וברור שאנחנו מחנכים אותן גם להמון ערכים ותכונות מעולות. וזה בכל דבר, לא אלאה אותך בדוגמאות רבות. יש מעט מאוד ספרי ילדים, למשל, שהגיבור הוא בת, ובספרים שהגיבור הוא בת לרוב מדובר בבת שמצילים אותה וכד', ולא נדבר על חשיבות המראה החיצוני שלה. וזה המסר שעבר אלינו ועובר לילדות שלנו. בידינו הכוח לנסות לשנות - לא נוכל להתחיל לקנות ספרים שלא קיימים, אבל אפשר להציג ספר בצורה קצת אחרת, ביקורתית, לשאול את השאלות האלה עם הילדים שלנו (ולא רק הילדות, כי גם הבנים צריכים להבין שבנות אינן חלשות מהם), אפילו לשנות את הגיבור לגיבורה במקרה שהתמונות אינן מסגירות אחרת ושהילד עדיין לא קורא בעצמו.

אז איך זה קשור לפסח? סיפור יציאת מצרים הוא גברי כמעט לגמרי. למה לא להדגיש את דמותה של מרים ששמרה על משה? בת פרעה שהצילה אותו (דווקא הגבר הוא החלש)? המיילדות האמיצות והמוסריות שהפרו את פקודת פרעה? מרים הבוגרת שהייתה המנהיגה האמתית של העם, זו שהעם מקשיב לה, בניגוד למשה שדיבר גבוהה-גבוהה, ונשמע שהיא באמת הייתה חלק מההנהגה המשולשת משה-אהרון-מרים ולא סתם דמות שולית. בקיצור, זה גם מעניין וגם חשוב כמסר. לדעתי.

עירית

#עריכתלשון #ספריילדים #פמיניזם #פסח