תאגיד השידור הישראלי

אחד החששות שלי מפתיחת תאגיד השידור החדש היה אבדן הדגש הלשוני שהיה ברשות השידור. רשות השידור התהדרה בעברית תקנית ויפה ובקריינות רהוטה. יועצות הלשון של רשות השידור, בראשן רות אלמגור-רמון, הקפידו על רמת העברית של המגישים, הקריינים והשדרנים ברדיו ובטלוויזיה. הן אפילו השתדלו לבדוק את הלשון של שירים עבריים חדשים שהגיעו לרשת ג', והזמרים ידעו שלעיתים יתבקשו לשנות מילה או שתיים בשירם החדש כדי שיוכל להיות מושמע ברשת זו. ברשת ב' שודרו פינות לשון יומיות. היועצות הללו היו מעין שליחות של האקדמיה ללשון העברית, הן פעלו מטעמה. כשפתחו את תאגיד התקשורת החדש, לא ידעתי מה יהיה גורלן של יועצות הלשון ואיזה דגש יינתן לעברית. חששתי שיעדיפו לקצץ, שיטענו שאין חשיבות כל כך גדולה ללשון המוקפדת, אף על פי שהתקשורת היא הכלי הטוב ביותר לחינוך הציבור ללשון תקנית (נעזוב כרגע את הוויכוח האם צריך להניח לשפה להתפתח בלי אמצעים מלאכותיים, בואו נחשוב כרגע על האסתטיקה ועל הנועם שבהאזנה לעברית יפה). על כן ביררתי והתבשרתי שגם בתאגיד השידור הישראלי פועלות 3 עורכות לשון מטעם האקדמיה ללשון. אני לא יודעת אם מדובר באותן יועצות. בכל אופן, אני מרוצה, מרוצה במיוחד מהמשמעות של המהלך, ומקווה שיהיו ליועצות חופש פעולה והשפעה. לא שמעתי עד כה פינות לשון בשידורי רשת ב' החדשה, ואני מקווה שבונים פינות כאלה, אולי בפורמט מושך יותר מאשר היה לפני כן. איכשהו פינות הלשון של אבשלום קור בגלי צה"ל מצליחות להיות "סקסיות" יותר (סליחה, הדוקטור, חסרה לי מילה עברית מקבילה וקולעת), אף כי גם עליהן יש לי מה להגיד.

בהצלחה לתאגיד השידור הישראלי ומי ייתן וימשיך להתהדר בעברית יפה ואיכותית.

עירית