הפעם אשתף אתכם בכמה סוגיות לשוניות הקשורות לבחירות הקרֵבות, בלי להיכנס לתוכן פוליטי.
אופוזיציה וקואליציה: האקדמיה ללשון העברית עִברתה את שני המונחים הללו לנֶגְדָּה ויַחְדָּה בשנת 2006. אני אוהבת את העברות הזה בגלל ה"נגד" וה"יחד", אבל הוא לא נקלט היטב ואפילו הקריינים הקפדניים של תאגיד השידור "כאן" אינם משתמשים בו. ציון לשבח מגיע לכנסת, ששלטים עם המונחים הללו הוצבו במסדרונותיה.
אחת הרשימות המתמודדות לכנסת הקרובה היא מפלגת היָמין הֶחדש. אולי תתפלאו, אבל אפילו חברי הרשימה הוגים את שמה באופן שגוי: *היְמין הַחדש*. למה שגוי? המילה הראשונה היא פשוט יָמין: יש להגות אותה כך, וגם יָמינה. רק בסמיכות ובהטיה היו"ד הראשונה מקבלת שווא (יְמין המפה הפוליטית, יד יְמינו). חָדָשׁ, המילה השנייה בצירוף, היא מיודעת, והיידוע של מילה הפותחת בחי"ת (או ה"א) המנוקדות בקמץ הוא בסגול. לכן גם הֶחָתול, הֶהָרים.
שׂמֹאלָני הוא כידוע מי שתומך במפלגות השמאל, אך מתברר ששׂמֹאלָן הוא שם של דג (שמאלן קתרוסי, ליתר דיוק) ושל חילזון.
מועָצה: קצת פחות קשור, אבל בכל זאת. יש להגות מועָצה ולא *מועֵצה* במשמעות המוכרת. בסמיכות יש לומר מועֶצֶת־, וזה לדעתי מקור השגיאה. ישנה גם המילה "מועֵצה" אך במשמעות מוכרת פחות של עצה או מזימה.
מועמד: יש שתי דרכים תקניות להגות את המילה הזו, והן מֻעֲמָד (mu’amad) ומָעֳמָד mo’omad. ההסבר הוא לשוני ולא פשוט כל כך, אז אם תרצו, אפרט בתגובות.
קַלְפִּי: מילה זו מופיעה במשנה, ושם משמעותה כלי קיבול שמוציאים ממנו פתק כבמעין הגרלה. מקור המילה ביוונית, מינהּ הוא נקבה, ובכתבי היד מוצאים אותה גם בניקוד קַלְפֵּי, אך האקדמיה ללשון ממליצה על הגיית הפ"א בחיריק. כמו כן יש להגות במלרע, כלומר בהטעמת ההברה השנייה. [על פי האקדמיה ללשון]
פייק ניוז: הצירוף העברי קל ונוח - חַדְשׁוֹת כָּזָב או יְדִיעַת כָּזָב.
בהיותי דוברת כמה שפות, אני לא יכולה שלא להתייחס לשמות משפחה לא עבריים של כמה מהפוליטיקאים. פירושם של חלק מהשמות יכול לנסוך בהם משמעות, בדיוק כמו שמות שעגנון בחר לדמויות בספריו:
- שמולי – ייתכן שהמקור הוא השם "שמואל" שהיה אחד מאבות המשפחה, ייתכן שמקורו בעיר סמולנסק שברוסיה של ימינו וייתכן שמקורו בכלל במונח הסרבי "סמוליאר" שפירושו אדם העוסק בעבודות זיפות [תודה לאתר בית התפוצות]; - ליצמן – אם המקור הוא בגרמנית, ייתכן שהפירוש הוא "איש הצמה" (אבל סביר להניח שלא); - דרעי – אדם שמקורו מהעיר דרע שבמרוקו; - גליק – אושר או מזל, ביידיש ובגרמנית; - ניסנקורן – אני לא יודעת איך בדיוק כותבים את זה בלעז, אבל אם אניח שהמקור הוא Niesenkorn בגרמנית, אז הפירוש הוא תבואה של עיטוש (אבל ספק רב באשר לעיטוש הזה); - סמוטריץ' – שם של נהר באוקראינה, אבל יש שהעניקו לשם משמעויות אחרות פחות פסטורליות בשל "ניגונו" הייחודי; - זנדברג – הר של חול; - גנץ בגרמנית: כל או די (במשמעות של quite).
יש לכם עוד מילים הקשורות לפוליטיקה שאתם רוצים לשאול או להעיר עליהן? שמות של פוליטיקאים נוספים בעלי שמות מסקרנים? כתבו בבקשה בתגובות.
משולחן הכתיבה שלי
לאחרונה ערכתי כמה רשימות ביבליוגרפיות של מאמרים ושל עבודות אקדמיות במדעי החברה. מדובר בעבודה טכנית מדוקדקת הדורשת שימת לב לפרטים הקטנים ביותר (פסיקים, נקודות, רווחים, הדגשות), חיפוש פרטים שחסרים בחלק מהמקורות (למשל שם ההוצאה לאור של ספר מסוים או מספר הגיליון של כתב עת שמאמר פורסם בו), וידוא שכל פריט ברשימה הביבליוגרפית מופיע בגוף הטקסט כהפניה על פי המקובל, ושכל הפניה אכן מופיעה ברשימה הביבליוגרפית, ועוד. סוג זה של עריכה אינו דורש עיסוק בתוכן, אז מבחינה זו הוא מעניין פחות, אך לפעמים דווקא העבודה הטכנית הזו היא מעין מרגוע חיובי למוח אחרי תקופה עמוסה.
מרשומותיי בפייסבוק
השיר המעולה של נתן אלתרמן עם הלחן של נעמי שמר.
כשרציתי לומר "יותר מאשר..." (more than) נהגתי לומר yoter ma'asher,
אבל הפתעה!
יש לומר מֵאֲשֶׁר – me'asher, כלומר המ"ם בצֵירה. ננסה לְתַרגל ואז נִתְרגל.
מוזמנים כתמיד להגיב כאן למטה או בדוא"ל.
שלכם,
עירית