הבית הזה – כמו זקן ערירי או ספינה שננטשת. עשר שנים גרנו פה, כאן התפתחה אהבתנו ונולדו ילדינו.
לא רק אנו גרנו בבית זה. גרו בו גם עכבישים עם קוריהם שניקיתי רק לפני בוא אורחים כי לא נעים. מדי פעם בפעם זכינו לנפנוף מאחד מבני משפחת המניפניות (שממיות) שטיפסו על הקירות. פִּיפּוֹ־אימא וּפִּיפּוֹ־אבא היו היונים שבנו את קינן על אדן החלון של חדר הילדים. היו גם נמלים שהשתדלנו לחיות עימן בשלום.
הבית היה קטנטן. שלוש מדרגות עץ הובילו מהסלון, ששימש גם כפינת אוכל־חדר משחקים־חדר עבודה, אל שאר הבית. הצפיפות לימדה אותנו להשתמש בכל המרחב – מדף אלכסוני נשען על אבנים נעוצות בקיר אִפשר לאחסן מספר גדול יותר של ספרים בפחות רוחב קיר, גיגית האמבטיה של הילדים נתלתה על וו מאולתר מעל המקלחת, סירים ומחבתות נתלו במטבח.
ביתנו היה מעוצב טלאים־טלאים. הרצפה כללה כמה סוגי ריצוף בלתי תואמים – אריחים אדומים בוהקים במקלחת, אריחי טֵרָצוֹ פשוטים בחלק מהחדרים ומשטח דמוי פרקט מתקלף בסלון. שטיח עבה ונעים בגוני לבן וורוד כיסה חלק מהפרקט ובחלוף השנים נהיה לבן פחות. השביל לחניה היה עשוי מפרוסות של גזע אקליפטוס שאט־אט התבקעו. מתגי החשמל מוקמו כך שמי שלא התגורר שם יכול היה רק לנחש באיזה חדר יידלק האור.
ברחבי הבית שובצו פנינים – רהיטים ופריטי אומנות שבן זוגי בנה, למשל שלל מדפים מיוחדים, רגל בגודל אמיתי מגולפת מגזע עץ ומִתאר ברזל של כף יד על בסיס אבן כבדה. היו גם פינות של חפצי חן קטנים שנאספו עם השנים והתכסו אבק.
טכנולוגיה ישנה שררה בכול. דוד המים החמים בחדר המקלחת ישב על מוטות מתכת מחלידים והבטיח מים חמים מיידיים בשל קרבתו לברז. כדי להדיח את המים בניאגרה הגבוהה היה עלינו למשוך בחוט שחרוז קשור אל קצהו. חריקת שתי מדרגות הכניסה בישרה על אדם שעומד להיכנס.
אהבתי את העציצים שלי במרפסת – לואיזה, בזיליקום, מלכת הלילה של סבתי הפורחת לילה אחד בשנה, נרקיסים, רקפות, אלון שנטענו בעציץ בחתונתנו ועוד כמה סוגי פרחים שפרחו חודשים ואפילו כמה שנים בלי לחדול. פסיפלורה מסורה טיפסה במרפסת והניבה פירות שבמרוצת השנים היו חמוצים יותר ויותר עד שהשיח גווע, הדסים מילאו את החצר בפריחתם הריחנית ובעליהם המבריקים, פירותיו המעטים של עץ הרימון נאכלו בידי ציפורים בטרם הספקנו לקוטפם, ובוגֶנְווילאה סגולה הקיפה את כל הבית – קוציה לא הטרידו אותנו, ובזכותה יכלו לראות את הבית הרחק מהכביש הראשי.
היו גם בעיות, למשל עובש שהופיע מדי חורף על קירות חדר המקלחת והסלון. היו חריצים בקיר ליד דלת הכניסה ומעל המחשב שלי, ופיסות טיח התקלפו מקירות הבית וגלשו אל הרצפה. כשגשם זלעפות ירד, הוא דפק על גג הפח והקים רעש כזה שלא אִפשר להאזין לרדיו או לשמוע בן שיח.
זה עתה עברנו לבית החדש – אותה החצר היפה, הירוקה והפורחת, אותו הנוף – גבעות, שדות וכרם זיתים. ידידינו העכבישים כבר החלו לטפס על הקירות, מחפשים מיקום אסטרטגי לקוריהם, ורהיטים חדשים נהדרים שבן זוגי בנה ממוקמים לצד רהיטים ישנים. המון מרחב ומרחק שלא דמיינתי ושבעצם אין בהם צורך אך אתרגל אליהם ואולי אלמד לאהוב אותם. הרבה תאורה וקירות חשופים, אבל גם מדיח כלים מבורך שמעניק עוד חצי שעת פנאי ביום.
אני רוצה לטפוח בעדינות על כתפיו הגרומות של הבית הישן והנדיב שהיה כל כך הרבה בשבילנו. מקווה שמכיר באהבתנו אותו.
למרות השינוי הגדול אני עדיין עם המחשב הישן והנאמן שלי, עם המילים, המשפטים והפסקאות, עם הדקויות וההתנסחויות, עם העברית.
לפני כשבועיים צוין יום השואה. כמה ימים קודם לכן הלך לעולמו בומק, בן דודתה של אימי. מלבד סבי היה בומק השריד האחרון למשפחת דרפלר מהעיירה לנצוט שבפולניה. בומק הוא הניצול הגיבור של משפחתי, אדם ששרד את השואה כילד פיקח, רב־תושייה ובעל אופי חזק. הוא סיפר בכל הזדמנות על קורותיו בתקופת מלחמת העולם השנייה, חוויות שכבר לא יתוארו כראוי בלי הגיבור שלהן, ולמרות הכול הוא היה לבבי ומלא שמחה. אדם אבד, מה יֹאבד איתו?
Photo Credit: @PAP_eng
מרשומותיי בפייסבוק
(חודש הרמדאן החל בשבוע שעבר)
לכבוד החג אפשר לבחור שיר שהילדים אוהבים, למשל "כאן" (מילים ולחן: עוזי חיטמן, ביצוע: אורנה ומשה דץ) ולעשות עליו שלל מניפולציות לשוניות, בהתאם לגיל הילד. יכול להתאים להורים שמחפשים פעילות ביתית ולמורים בכיתה.
לאסוף מבחר מילים מהשיר ולמצוא להן נרדפות. למשל: בית-משכן-מעון, שפת הים-גדה-חוף, חבר-רע-ידיד.
לסמן את כל הפעלים בשיר. למשל: נולדתי, גדלתי, שיחקתי.
להמיר את כל הפעלים בשיר לגופים או לזמנים אחרים. למשל: ניגנתי-ניגנו-מנגנים-אנגן.
לשנות את כל היחיד לרבים או את כל הרבים ליחיד. למשל: מישור-מישורים, מקום-מקומות, באר-בארות.
לשנות את כל הנקבה לזכר ולהפך. למשל: חברים-חברות, לילי-לילית, רענן-רעננה.
לסמן את כל החרוזים בשיר. למשל: ערכתי-פתחתי, רענן-אהלן, הר-מדבר.
למצוא חרוזים נוספים למילים המופיעות בשיר. (יותר קשה לדעתי)
למצוא מילים שלא מבינים ולנסות למצוא את משמעותן (באמצעות ההקשר, השורש או מילון). למשל: מישור, שפלה, נדודים.
לחפש מידע על עוזי חיטמן, המחבר והמלחין, ואילו עוד שירים חיבר.
לשנות את המילים בשיר כך שייווצר שיר היתולי.
לצייר את התוכן על פי התיאורים.
להמחיז ולהסריט את ילדיכם שרים.
אבל הכי חשוב שהילדים ייהנו מהשיר עצמו, אז כל הפעילות צריכה להיות בכיף ועם התייחסות לרגשות שמתעוררים בילדים לשמע השיר.
מוזמנים כתמיד להגיב כאן למטה או בדוא"ל.
שלכם,
עירית