ליטוש היהלום

אני נתקלת לעיתים קרובות באנשים שלא מכירים את המקצוע שלי – עורכת לשון – ויותר מכך אני פוגשת אנשים שאני מרגישה שאינם יודעים בשביל מה. אני חשה אי־נוחות מסוימת בשיחות כאלו, כי אני צריכה כביכול לגונן על משלח ידי האהוב ולהצדיק אותו. אולי גם אתם האנשים האלה? אז עכשיו ההזדמנות להסביר.

מה היא עריכת לשון?

אני נוהגת לחלק את תהליך העריכה לשלוש רמות:

1. הגהה בסיסית (התקנה) כוללת תיקוני שפה ותחביר (למשל "מאחר ו..." ישונה ל"מאחר ש...", "צומת סואנת" ישונה ל"צומת סואן", "אם" במקום "עם"), פיסוק מדויק (כדוגמת מיקום של פסיקים), וידוא אחידות ועקיבות של כתיב (בדרך כלל לפי כללי האקדמיה ללשון, למשל "חוכמה" ולא "חכמה") ושל עיצוב (גופן אחיד, למשל), ניקוד עזר (כמו במקרה הזה: "הן חווֹות"), דיוק בתעתיק מלועזית ("אל־קדס" או "אל-קודס"? "אינדיווידואלי" או "אינדיבידואלי"?).

2. עריכת סגנון כוללת שיפור הניסוח, העשרת השפה, דיוק בבחירת מילים והתאמת המִשְׁלָב הלשוני (הרמה השפתית) לקהל היעד (למשל הימנעות ממילים גבוהות מדי או מניסוחים מסורבלים אם מדובר בטקסט שיווקי).

3. עריכת תוכן היא בדיקה מהותית של הטקסט: וידוא עקיבות של הרעיונות והטענות, הבהרת הטקסט כדי שהקוראים יבינו, השמטת תוכן בלתי רלוונטי, איתור סתירות וחזרות, דיוק של פרטים, חלוקה הגיונית של פסקאות ועוד. עריכת התוכן היא המאתגרת ביותר, משום שהיא דורשת חדירה לעומקו של הטקסט וממש פירוקו לגורמים. בדרך כלל עריכת תוכן היא חלק בלתי נפרד מעריכת הלשון, והיא נדרשת גם בטקסטים של כותבים מנוסים.

בשביל מה צריך עריכת לשון?

טוב, זה כבר מעניין יותר (אני מקווה). עריכת לשון בעצם לוקחת את הטקסט היקר שהמחברת כותבת בעמל רב, ומלטשת אותו כדי שיהיה יהלום של ממש. אין פירוש הדבר שהטקסט הראשוני אינו טוב, אלא הוא כמו חומר שיש לעצב. למה?

1. טקסט ערוך הוא ברור יותר לקוראים. אין טעם בפסקאות מסובכות ובמשפטים עקלקלים שמביאים את קהל היעד לידי הזעה מרוב מאמץ או החזרת הספר למדף.

2. עורכת הלשון היא עין ביקורתית נוספת על הטקסט. לא תמיד מכריו של המחבר הקוראים את הטקסט לפני פרסומו מעירים הערות מועילות ומספיקות – בין שאינם מקצוענים בתחום ובין שאינם רוצים להעליב.

3. עורך הלשון מתאים את רמת הטקסט לקהל היעד, כלומר הטקסט פונה ללב ולשכל של הקוראים המיועדים.

4. לכל סוג של טקסט יש מסר – בין שמדובר במוסר הַשְׂכֵּל בפרוזה, בטיעון אקדמי או במסר שיווקי. מטרתה של המחברת היא העברת המסר לקוראים והפנמתו בצורה מיטבית, ועורכת הלשון יכולה לסייע בחידוד הנדרש. מסר המועבר כראוי יכול לשכנע ולרגש.

5. טקסט מנוסח היטב יטביע חותם על הקוראים. הם יבינו אותו ויחושו באסתטיקה שלו. זה נכון אפילו בנוגע לשיר פופולרי ברדיו.

6. מחבר שמציג טקסט רהוט ובלי שגיאות יוצר רושם חיובי על הקוראים: הוא נתפס כמקצוען וכאדם רציני.

7. עורכת הלשון פוטרת את המחברת משימת לב לפרטים הקטנים: רווח כפול, שגיאות כתיב, פיסוק, אבל גם ניקוד אם צריך ורשימה ביבליוגרפית על פי כללי האקדמיה הנוקשים.

8. טקסט כתוב היטב הוא מהנה יותר לקריאה!

האתגרים

עריכת לשון ותוכן כוללת אתגר אינטלקטואלי, על אחת כמה וכמה כשהטקסט הוא עיוני או אקדמי. העורכת נדרשת להבין תוכן שהיא לא למדה באוניברסיטה. כמובן, היא נדרשת לזכור כללים לשוניים, להתעדכן בהחלטות של האקדמיה ללשון, לחקור מבחינה לשונית ביטויים וצירופים מסוימים כדי לוודא שהם תקינים, ועוד.

לי באופן אישי קשה במיוחד לדמיין את המחבר שמקבל ממני טקסט ערוך ששזור בשינויים מסומנים באדום ובהערות בתוך בועיות. אני חושבת על האגו שלו, על תחושת הביטחון העצמי ועל הדימוי העצמי שנפגעים. אני חושבת על הביקורת המוטחת בו כך, ישירות. אני משתדלת להסביר למחבר שבכל טקסט ראשוני נדרשים תיקונים ושאני לא רוצה לשנות דקויות שחשובות לו. אז בסיכומו של דבר, קשה לי להרגיש שאני "הדקדקנית", "הנטפלת לקטנות", "הרעה". מקווה שאני מצליחה להעביר ללקוחותיי את המסר שהכול לטובת הטקסט ומחברו. הצלחתי להכניס אתכם לעולמי? שאלו אותי בתגובות או בדוא"ל אם משהו עדיין לא ברור.

---

משולחן הכתיבה שלי

לאחרונה יצא לאור גיליון מספר 11 של כתב העת המקוון "לקסי־קיי" של מכללת קיי בנגב. כתב העת עוסק בעיקר בסוגיות פדגוגיות ובמרחב שבין למידה והוראה והוא פתוח לקהל הרחב חינם. בגיליון זה בעריכתי מופיעים מאמרים על מראה חיצוני ומגדר, על דגמי הורות, על חינוך דו־לשוני, על שיח הורים–מורים, על חדרי בריחה כפדגוגיה, על כישרון בספורט ועל גמגום. הקישו כאן לקריאה.

---

מרשומותיי בפייסבוק

בכל חידה עליכם לפענח מילה, כך שהזכר הוא מילה מסוימת, והנקבה היא מילה זהה אך עם סיומת נקבה (בד"כ האות ה"א, אבל לפעמים קצת התחכמתי). למשל: הוא – חסר, היא – ארוזיה. הפתרון: בלי ובליה.

כללי הכתיב חסר הניקוד אינם חלים כאן – הכול לפי צורכי החידה.

מזמינה אתכם לכתוב את הפתרון בתגובות.

יען או בת יענה? שתיהן מופיעות בתנ"ך, אך יען היא ostrich ואילו בת יענה, המופיעה בתנ"ך, היא ככל הנראה עוף דורס לילי שוכן מדבר. בת יענה מופיעה בתקבולת בישעיהו יג, כא: "...וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם" כלומר, היא מקבילה לעופות אוח ושעיר ממשפחת הינשופיים. יָעֵן מופיעה אף היא במקרא ויש להשתמש בה כשמתכוונים לעוף הגדול שבתמונה. צאו לטבע, יפה שם!

---

מוזמנים כתמיד להגיב כאן למטה או בדוא"ל.

שלכם,

עירית

#רשומותפייסבוק #עריכתלשון #שפה